נתינת זכויות להומוסקסואלים ברמה עולמית

הצהרת האו"ם בנוגע לזכויות אדם קובעת כי כל בני האדם נולדים חופשיים ושווים במעדמם ובזכויותיהם. למרות זאת, חלק מזכויות אלו נשללות מהקהילה ההומוסקסואלית. בעקבות העדפתם המינית זכויותיהם האזרחיות הבסיסיות נשללות, ולכן יש לשקול זכויות אלו מחדש.

רק 9 מהמדינות בעולם הכריזו על חוקיותה של חתונה בין בני זוג חד מיניים; ורק 15 מדינות מרשות לאנשים בעלי נטייה הומוסקסואלית להשתתף בכוחות צבאיים. מדינות רבות אוכפת חוקים נוקשים בנושא, ואף כולאות אנשים המתגלים משתתפים בפעילות הומוסקסואלית.

ברוב מדינות אפריקה, בתמיכה מלאה של הממשלה, נעשות פעולות נגד הומוסואלים. במקרים מסויימים, ממשלות שונות מעודדות את הפרת זכויותיהם של הומוסקסואלים. הפגנות שנאה אלימות מתרחשות נגד הקהילה ההומו-לסבית, אך למרות זאת עדיין אין חוקים בין-לאומיים המוודאים שלא תיווצר אפליה ולא יהיה יחס לא הומני כלפי בני הקהילה.

אפילו בארה"ב, בטיחותם של ההומוסקסואלים נדחית בגלל נטייתם המינית. הזכויות שאזרחים אחרים במדינה זוכים בהם כאשר הם נישאים באופן חוקי נשללות מהומוסקסואליים רבים מכייון שהחוק לא מכיר בנישואיהם. במדינות אסיה ואפילו באירופה, הומוסקסואליים מקבלים יחס עוין ואכזרי, ונשללות זכויותיהם.

הצהרת האו"ם בנוגע לזכויות אדם קובעת גם כי כל אדם זכאי לקבל את כל הזכויות הנקבעו בהכרזה, ללא אפלייה של גזע, צבע, מין, שפה, דת, דעה, לאום, קניין, לידה או כל סטטוס אחר. לפיכך, מדוע הומוסקסואלים נשללים מהזכויות שנקבעו? ומדוע חלק מהממשלות סלחניות לגבי מקרים אלו?

בודעה שלנו נדון בדרכים שבהן נוכל להבטיח כי לבני הקהילה ההומוסקסואלית ברחבי העולם יננתנו זכויותיהם. עלינו לזכור כי מדינות רבות, המנוהלות ע"י שלטון בעל אופי דתי, יהיו נגד נתינת זכויות אלו.