תהליך הדיון במודל האו"ם של ליאו באק
הדיון במודל האו"ם של ליאו באק מתקיים בארבע הועדות לפי נושאים נתונים מראש. מטרת כל ועדה להגיע לפתרון סוגיות בינלאומיות באמצעות שיתוף פעולה בין הנציגים. בדומה למתרחש באו"ם הדיון בועדות יתקיים בתהליך מובנה.
להלן שלבי הדיון בועדות:
הצהרות עמדה
עם הכינוס הראשוני של הועדה יעלו נציגי המדינות לנאום אודות מדיניות ארצם בנוגע לנושא הנדון בועדה. שלב זה חיוני לשם בניית יחסי הכוחות בועדה ושיתוף הנציגים בדעות ובפעולות של כל מדינה.
הצהרות העמדה יוכנו מראש לפי הדגם הבא:
- סקירה של פעולות המדינה שנעשו בעבר בנושא
- הצגת העמדה של המדינה אודות הנושא והפעולות שהיא נוקטת בהווה
- תוכניות המדינה לפתירת הסוגייה בעתיד
הקראת הצהרות העמדה לא תעלה על דקה אחת. בתום הנאום, במידה שהנואם יסכים לקבלת שאלות מהקהל, יוכלו הנציגים להרים את כרטיסיות מדינתם בבקשה להציג שאלה. נציגים אשר יוכרו ע"י יושבי ראש הועדה, ישאלו את הדובר בעמידה ממקומם וישארו במצב זה עד לתום מענה הנואם.
נציג אשר יעלה לשאול שאלה יוכל לנסחה לפי הדרכים הבאות:
1. שאלה תומכת- שאלה זו תישאל יע"י דוברים שמדיניות ארצם דומה לזו של הנציג הנואם. הנציג יפתח את השאלה ב"האם הנציג תומך ב../מסכים ש..", במטרה להותיר פתח לנואם לחזק את עמדת מדינתנו.
2. שאלה תוקפת- מטרת שאלה זו להתקיל את הנואם בנוגע לעמדת מדינתו או לבדוק את ידיעתו בנושא. ניתן לנסח שאלה זו ב"האם הנציג מודע ל.." וכד'.
3. שאלה ניטרלית- שאלה עניינית שמטרתה להבהיר או לפרט את הנושא.
הנציג הנואם יוכל לענות על השאלה בכל אופן שיבחר. נאסר הדיון בין הנציגים לאחר מתן התשובה.
הצעות החלטה
הצעות ההחלטה מהוות את תמצית הפתרון ביוזמת אחת המדינות. מדינה זו תיקרא "ראשית" והמדינות שיחברו ליוזמתה יכונו "שושבינות". ההצעה חייבת להיות מנוסחת לפי הכללים שיפורטו בהמשך. כמו כן, לכל הצעת סעיף יכולו להיות עד שתי מדינות ראשיות ולפחות חמש שושבינות.
למסמך הצעת ההחלטה שני חלקים:
חלק ראשון כולל עד חמישה ביטויים מקדימים שמטרתם להציג את הבעיה לפני נקיטת הצעדים לפתרונה, חלק זה ייכתב ע"י יובשי הראש של הועדה.
חלק מעשי, המפרט את קווי הפעולה שלפיהם מתחייב האו"ם לפעול. יש לנסח צעדים אלה בבהירות תוך מתן מענה לכלל היבטי הסוגייה. חלק זה לא יכלול יותר משבעה סעיפים, לא יותר משלושה תתי סעיפים לכל סעיף. יש לדאוג שהסעיפים בחלק זה קוראים לפעולה ואינם מוסרים מידע בלבד. על הנציג לבוא עם כסעיף מעשי מוכן מראש.
זמן לובי
לאחר הקראת החלק הראשון של הצעת ההחלטה יינתן זמן כדי לגבש את הסעיפים המעשיים העולים לדיון..בזמן זה יוכל להיעשות שימוש במעבדת המחשבים כדי לעשות שינויים בסעיפים שנכתבו מראש (פירוט אודות הצעות החלטה בהמשך).
בזמן זה כל הנציגים יהיו חופשיים לחבור למדינות מובילות ולחתום כשושבינות. יש להגיש את הצעות ההחלטה לפני תום הזמן המוקצב לשם אישור ההצעה על ידי יושבי הראש. סדר הגשת הצעות ההחלטה הינו הסדר לפיו יתקיים הדיונים עליהן. לכן, מומלץ לנצל את הזמן ביעילות ולהזדרז בהגשת הסעיפים.
הדיון אודות הצעות ההחלטה
הסעיף הנידון יוקרן על גבי מסך ואחד מהחתומים הראשיים יעלה לקרוא את הסעיף. בתום הקריאה, יתבקש הנציג לנאום בקצרה בעד הסעיף.
עתה, יתחיל "זמן בעד" הסעיף, במהלכו יוכלו לעלות נציגים לבמה, בין אם חתומים או לאו, לדבר בזכות ההצעה. בסיום דבריהם יוכלו לקבל שאלות מהקהל.
לפי החלטת יושבי הראש או ב"קריאה למעבר לזמן נגד", יסתיים "זמן בעד" ויעלו נציגים אשר מסתייגים מהסעיף הנידון.
בנוסף, ב"זמן נגד" ניתן יהיה לשלוח ליושבי הראש בפתק "תיקונים" לסעיפים שונים בהצעה. תיקונים אלו יוכלו להוסיף או לשנות קווי פעולה. לאחר "זמן נגד", מציע התיקון יעלה לקרוא אותו בפני הנציגים. הועדה תעבור לזמן בעד התיקון ונגד התיקון, שבסופם תתקיים ההצבעה על התיקון.
עם השלמת כל התיקונים ניתן לעבור ל"דיון פתוח", בו יוכלו לעלות נציגים לבמה לדבר בזכות או בגנות ההצעה. כאשר הצעת מתקבלת ניתן למחוא כפיים.